שביל גלאסי נואר הוא שביל ההליכה הרשמי היחיד בפארק הלאומי של פראסלין, ונחשב לאחד הטיולים היפים באי. אורכו 1.4 קילומטר בלבד, ההליכה בו קלה, ולפי רשות הגנים הלאומיים SPGA מבקרים בו פחות אנשים יחסית. מי שרוצה להכיר את היער של פראסלין בשקט ובצורתו האמיתית, יימצא כאן את מבוקשו.
מה מחכה בדרך
השביל מתחיל רחב ופתוח. הוא נמשך לאורך דרך יער ישנה מתחילת שנות ה-80, שאדמתה אדומה. בהמשך הוא מצטמצם ועובר ביער דקלים מוצל. בסוף ניצב מגדל אש. משם הנוף משתרע מעל החוף המזרחי של פראסלין אל לה דיג, אל האיים איל רונד, פליסיטה ומריאן, ואל קוריוז. כשהראות טובה אפשר לזהות אפילו את דני, מאהה ופרגט.
לעלייה מהחניון אל המגדל כדאי להקצות כשעה. רמת הקושי נמוכה, ולאורך הדרך יש מקומות קטנים למנוחה.
הטבע לצד השביל
השביל נחשב למעבדה חיה תחת כיפת השמים. לאורך הדרך גדלים כל ששת מיני הדקלים האנדמיים של סיישל, ובהם הקוקו דה מר המפורסם. אם יהיה לכם מזל, תראו או תשמעו את התוכי השחור של סיישל, שחי רק בפראסלין ובאיים הקטנים סביבה. בין התושבים האופייניים האחרים יש את הזיקית הנמרית של סיישל, את הגקו בעל עיני הברונזה ואת החלזונות האנדמיים הגדולים.
בקטע הראשון הצמחייה היא בחלקה משנית, כי בעבר השתוללה כאן שריפה. ובכל זאת שרדו מינים מקומיים רבים באופן מפתיע. השם גלאסי נואר פירושו "מדרון שחור". הצבע הכהה של הסלע נובע מציאנובקטריות זעירות, שרואים רק במיקרוסקופ.
הגעה וכניסה
הכניסה לשביל נמצאת ממש על הכביש של ואלה דה מאי במזרח פראסלין, ליד פון בופאי ובאי סנט אן. קשה לפספס אותה, כי עומדים שם קיוסק כרטיסים בצבעים עליזים וחניון גדול. תחילת השביל ממול לחניון. ואלה דה מאי נמצאת במרחק של כ-100 מטרים בלבד, ולכן קל לשלב בין שני היעדים ביום אחד.
מידע מעשי
השביל פתוח מדי יום בין 8:00 ל-16:00. מבקרים שאינם תושבי המקום, מגיל 12 ומעלה, משלמים 100 רופי סיישלי דמי כניסה. לתושבים ולילדים מתחת לגיל 12 הכניסה חופשית.
נעלו נעליים יציבות עם סוליה טובה, כי אחרי גשם השביל עלול להיות בוצי וחלק. קחו מספיק מים, מומלץ לפחות ליטר לאדם. הוסיפו קרם הגנה ומצלמה, ומי שרוצה יכול לארוז גם משקפת לצפייה בציפורים. מכיוון שרוב השביל מוצל, הוא נעים במיוחד בבוקר ובשעות אחר הצהריים המאוחרות. כולל עצירה בנקודת התצפית, חשבו על שעה עד שעה וחצי להליכה הלוך וחזור.
