הגילוי והמבקרים הראשונים עד 1770
החיפוש אחר מים מתוקים הוביל לגילוי סיישל
באוגוסט 1742 החלה ההיסטוריה של סיישל: לזאר פיקו הפליג עם הספינות אליזבת ושארל, מטעם האדמירל הצרפתי ברטראן פרנסואה מאהה דה לה בורדונה, למים לא מוכרים באוקיינוס ההודי. במהלך המסע חיפשו ללא הצלחה מקום עם מי שתייה. אחרי שלושה חודשים, כמעט בסוף המסע, הבחין ב-19 בנובמבר 1742 צוות הפיקוד של אליזבת באי גבוה במיוחד שלא הכירו. בדיוק ב-21 בנובמבר 1742, בשעות אחר הצהריים המאוחרות, זמן קצר לפני השקיעה, הגיעו שתי הספינות לגדול באיים. אף שהחשיכה כבר התקרבה, החליטה חוליית סיור בראשות לזאר פיקו לרדת לחוף, והתוצאה שכרה אותה: מים מתוקים בשפע, צבים ודגים בנחלים. לכן קרא לזאר פיקו לאי L’Île d’Abondance, אי השפע.
פיקו הבין שגילה קבוצת איים חדשה ולא מוכרת, שתיוודע בהמשך בשם סיישל.
לפי תיעודים נוספים יצא לזאר פיקו שוב ב-7 בדצמבר 1743 אל קבוצת האיים שגילה, כדי לחקור אותה לעומק. ב-28 במאי 1744 הגיע שוב לאי שקרא לו קודם, L’Île d’Abondance.
לפי תולדות סיישל, פיקו שינה אז את שם האי למאהה, לכבודו של ברטראן פרנסואה מאהה דה לה בורדונה. ב-15 ביוני 1744 יצא פיקו להמשך מסעותיו, ולפני כן ביקר באי הסמוך לה דיג, שאותו כינה בתחילה Île Rouge בגלל סלעי הגרניט האדמדמים שלו. הוא ביקר גם בפראסלין, שאותה כינה Isle de Palmes בגלל יערות הדקלים הגדולים, ובאי פרגט, שקיבל את שמו בגלל מספרם הרב של עופות הפריגטה. האי הראשי הוא היום מאהה.
לזאר פיקו, מגלה סיישל
מתיעודים קדומים יותר של הנווט הפורטוגלי ואסקו דה גמה משנת 1502 אנחנו יודעים שפיקו לא היה הראשון שראה את סיישל וצעד על אדמתה. דה גמה הבחין באותה שנה באיי אמירנט, השייכים לאיים החיצוניים של סיישל. הפורטוגלים לא תכננו להתיישב בהם. מלחים ערבים הכירו את האיים כנראה כבר מזמן. הנחיתה המתועדת הראשונה התרחשה בינואר 1609, כשצוות הספינה אסנשן של חברת הודו המזרחית האנגלית ירד לחוף, אף הוא בלי התיישבות בהמשך.
ובכל זאת פיקו נחשב למגלה סיישל. על שמו נקראים בסיישל החוף או המפרץ באי לזאר (Baie Lazare), מלונות וגם המחוז.
ההתיישבות הצרפתית עד 1814
סיישל היא מדינה צעירה יחסית. צרפת הכריזה ב-1756 על בעלותה על האיים: קפטן קורנייל מורפי הציב אבן להכרזת הבעלות. שם הארכיפלג נגזר משמו של ז'אן מורו דה סשל, שר האוצר של לואי ה-15.
את ההתיישבות הראשונה באיים אפשר לתארך ל-1770: ב-27 באוגוסט נחתו על סיינט אן כ-28 אנשים, מתיישבים צרפתים, ולצדם קבוצה קטנה של אפריקאים והודים, ביניהם עבדים. ב-1778 קמה במאהה, על נהר סנט לואי, ההתיישבות L’Établissement du Roi, שממנה צמחה בהמשך ויקטוריה.
האיים נשארו בידי הצרפתים עד תבוסת נפוליאון. בשנים שמההתיישבות הראשונה ועד למסירה לבריטים בהסכם פריז של 1814 גדלה האוכלוסייה ל-3,500 תושבים. בתקופה הזאת הכירו תושבי סיישל את המדיניות הנאורה של מושלים כמו פייר פואבר, את התככים של קו דה קינסי, וכמובן גם את תוצאותיה הנוראות של המהפכה הצרפתית. קו דה קינסי, בתפקידו כמושל, ניהל כמה פעמים משא ומתן על תנאי כניעה עם ספינות בריטיות, וכך הציל את ההתיישבות מקרבות.
השלטון הבריטי עד 1976
כוחות בריטיים השתלטו על סיישל לאחר נפילת מאוריציוס ב-1810/1811, והסכם פריז של 1814 עשה זאת רשמי. בתחילה נוהלו האיים כנספח של מאוריציוס, וב-10 בנובמבר 1903 הפכו למושבת כתר עצמאית.
תחת השלטון הבריטי הגיעה אוכלוסיית סיישל עד 1825 לכ-7,000 תושבים. בתקופה הזאת הוקמו מטעים חשובים שייצרו קוקוס, מזון, כותנה וקני סוכר. אז גם קיבלה ההתיישבות L’Établissement du Roi את השם ויקטוריה (1841) והפכה לבירה. בנוסף נשלחו לגלות באיים לא מעט מסיתים מרחבי האימפריה. התקופה הזאת התאפיינה גם בהרס שגרמה מפולת האדמה הטרגית של 1862 ובהשלכות הכלכליות של ביטול העבדות. אחרי הביטול ב-1835 הגיעו לאיים גם הודים, סינים וערבים, ואלה עיצבו את תמהיל האוכלוסייה של היום (עוד על כך בעמודים חברה ותרבות).
עצמאות ורפובליקה מאז 1976
ממייסד המדינה ועד שיטת הרב-מפלגתיות
ב-1976 קיבלה סיישל עצמאות מבריטניה, רשמית ב-29 ביוני, והפכה עם הנשיא הראשון ג'יימס מנצ'ם לרפובליקה בתוך חבר העמים הבריטי. פרנס אלבר רנה היה אז ראש הממשלה. עם העצמאות חזרו לסיישל גם אלדברה, פרקוהר ודרוש, שהופרדו ממנה קודם. בלילה שבין 4 ל-5 ביוני 1977 תפסו תומכי רנה את השלטון בהפיכה.
אחרי תקופה של שלטון מפלגה אחת תחת הנשיא השני פרנס אלבר רנה, הכריז הוא ב-4 בדצמבר 1991 על החזרה לשיטה פוליטית רב-מפלגתית. ב-1993 נערכו הבחירות הראשונות לנשיאות לפי החוקה החדשה, והנשיא רנה יצא מהן כמנצח. הוא ניצח גם בבחירות של 1998 ו-2003, ובמאי 2004 העביר את הנשיאות לג'יימס אליקס מישל, שנבחר שוב לנשיא סיישל בבחירות דמוקרטיות במאי 2011 ובדצמבר 2015.
נשיאי סיישל
| מס' | נשיא | תקופת כהונה |
|---|---|---|
| 1 | ג'יימס מנצ'ם | 1976–1977 |
| 2 | פרנס אלבר רנה | 1977–2004 |
| 3 | ג'יימס אליקס מישל | 2004–2016 |
| 4 | דני פורה | אוקטובר 2016 עד 25 באוקטובר 2020 |
| 5 | וואבל רמקלוואן | 26 באוקטובר 2020 עד 26 באוקטובר 2025 |
| 6 | פטריק הרמיניי | מ-26 באוקטובר 2025 |
עם ניצחון מפלגת האופוזיציה LDS ב-2020 הפך הכומר האנגליקני וואבל רמקלוואן לנשיא. בבחירות באוקטובר 2025 הפסיד בסיבוב השני למועמד האופוזיציה פטריק הרמיניי ממפלגת United Seychelles. הרמיניי הושבע ב-26 באוקטובר 2025 באצטדיון Stad Linité כנשיא השישי של הרפובליקה.
לפגוש את ההיסטוריה במקום
מי שרוצה ללכת בעקבות ההיסטוריה יתחיל ב-Mahé, בעיר Victoria, מקום ההתיישבות הצרפתית הראשונה. Sainte Anne היא האי של המתיישבים הראשונים ב-1770. ב-Praslin עומדת אנדרטה לעצמאות של 1976. את ההיסטוריה והאוספים מציגים Seychelles National Museums, ואת שעות הפתיחה ומחיר הכניסה כדאי לברר שם ישירות. יעדים נוספים תמצאו בעמוד אטרקציות ואתרים, וסקירה של האיים בעמוד איי סיישל.
סקירה רשמית קצרה מציעים ה-Seychelles Tourism Board ו-Seychelles National Museums.
שאלות נפוצות
מי גילה את סיישל?
המגלה הרשמי הוא הצרפתי Lazare Picault (1742). הנחיתה המתועדת הראשונה התרחשה כבר ב-1609, על ידי צוות האונייה האנגלית Ascension, וואסקו דה גמא הבחין באיי אמירנטס ב-1502.
מאיזה שנה סיישל עצמאית?
מאז 29 ביוני 1976. מאז המדינה היא רפובליקה בתוך חבר העמים הבריטי.
מי הנשיא היום?
Patrick Herminie, מאז 26 באוקטובר 2025 (נכון לנובמבר 2026).
מאיפה בא השם סיישל?
השם מנציח את Jean Moreau de Séchelles, שר האוצר של לואי ה-15. Mahé נקראת על שם המושל La Bourdonnais.
חזרה לאקלים ומזג אוויר או להחברה בסיישל
